שי כהן פורש מתפקידו כשהוא פסימי מתמיד
01/02/2010פורסם במעריב 17/11/09 מאת : מירית פנחס
הוא רק בן 35, אבל מאחוריו רקורד עשיר בפעילות חברתית וסביבתית שלא הייתה מביישת את בכירי הלוחמים בתחום. הוא חלק בלתי נפרד מהפעילות הירוקה באזור, והפעילות שהוא מוביל, ביחד עם חברים נוספים, אמור להעניק לתושבי חיפה והקריות, מתישהו, ימים טובים יותר ואוויר ראוי יותר לנשימה. ולמרות הכול, סיים השבוע מנהל קהילת חיפה של החברה להגנת הטבע, שי כהן, את תפקידו.
"הרגשתי שזה הזמן להמשיך לחזיתות אחרות של עשייה", הוא אומר רגע לפני שיעבור לתחנה הבאה בקריירה העשירה שלו. "אני שלוש שנים בתפקיד הזה. הוא מאוד מעניין וחשוב, אבל הרגשתי שזה הזמן להמשיך לחזיתות אחרות של עשייה ולהשקיע במדיניות סביבתית וחברתית ברמה הארצית. זה כרגע הכיוון. אני כמובן נשאר בחיפה ואמשיך להיות מעורב במה שקורה פה".
עוד כסטודנט ניהל כהן מערכות של חינוך ונוער בסיכון, חינוך בלתי פורמלי, פרויקטים של צעירים ופיתוח הון אנושי כמו פר"ח והיחידה למעורבות חברתית. אז מה בעצם גורם לאדם לקום ולתרום כה רבות מעצמו למען הקהילה? "העניין התחיל כשקבוצה של ילדים בבית הספר בו למדתי נבחרה להיות הראשונה שתגיע לבית הספר הריאלי במסגרת תוכנית הרפורמה כמהלך של אינטגרציה", נזכר כהן.
שם יצא לי להבין לראשונה מה זה באמת צדק חברתי. הגענו קבוצה מאוד גדולה של תלמידים וסיימנו קומץ מאוד קטן. ולא במקרה אותו קומץ היה תלמידים שההורים שלו היו מאוד משכילים ושכנראה בכל מקרה היו שולחים את הילדים שלהם לריאלי. כל אלה שלא באו מרקע מחזק לא החזיקו מעמד. זו הייתה חשיפה פתאומית לפערים חברתיים עמוקים. זו הייתה חוויה של אי צדק חברתי שמעצבת איזו תפיסה".
לקריאת הכתבה המלאה לחצ/י כאן >>
