מיכל האמוניה במפרץ חיפה - אקדמיה מול המשרד להגנת הסביבה

14/8/09 מאת : מירית פנחס - NRG פורסם במעריב

זה זמן רב שהוא מתקשה לישון בשלווה בלילות. הסכנה הרבה המרחפת מעל ראשיהם של תושבי חיפה והקריות, האזור בו הוא נולד ומתגורר עד היום, לא נותנת לו מנוח. מה שבעיקר מטריד אותו הן האדישות והאטימות שמגלים כל הגורמים הנוגעים בדבר, החל מבעלי המפעלים דרך הרשויות וכלה בציבור, שכמעט לא עושה דבר בכדי להסיר את החבל שכרוך סביב צווארו. אבל הוא לא מרים ידיים, וגם היום, בגיל 71, ממשיך הפרופסור עמוס נוטע לעמוד בראש המאבק הציבורי לפינוי המפעלים המסוכנים בכלל ומיכל האמוניה בפרט.


מיכל האמוניה - צילום : הרצל שפירא

"דבר אחד שאני לא יודע להסביר הוא מדוע האוכלוסייה באזור המפרץ ישנה, למרות כל הנתונים שמגיעים על תחלואה גבוהה מצד אחד וסיכון גבוה מצד שני", אומר נוטע, שהתנגד להקמת מיכל האמוניה עוד לפני שזה הוקם. "זה דבר שקשה מאוד להבין. היו הרבה הודעות בתקשורת שמתריעות מפני הסכנה.

"נאמר שהמיכל מסכן את כל מטרופולין חיפה וסביבותיו, וכנגד הודעה כזו יש המוציאים הודעה שהמכל אינו מסכן את הסביבה. מפקד פיקוד העורף אמר שזה המכל הממוגן בעולם. נוסף על כך, בהערכה שבוצעה על ידי פיקוד העורף הם טענו שההסתברות לפגיעה ישירה בגג המיכל היא כמעט אפסית. אבל אנחנו מדברים על שטח של דונם, אז איך לפגוע בשטח כזה היא הסתברות אפסית ועוד עם כלי הנשק המפותחים שיש היום?".

לקריאת הראיון המלא לחצ/י כאן >>
לצפייה במצגת על מיכל האמוניה של פרופ' עמוס נוטע, במסגרת אסיפה כללית של הקואליציה לבריאות הציבור לחצ/י כאן >> 

25/10/09 מאת : מירית פנחס - NRG פורסם במעריב

במכתב תשובה של השר להגנת הסביבה לשאילתא בנוגע לסיכונים הקיימים ממכל האמוניה, תקף ארדן אנשי אקדמיה באיזור חיפה וטען כי הם מפחידים את תושבי העיר. הפרופ' עמוס נוטע, אליו התכוון ארדן, לא נשאר חייב והחזיר.

מחריפה המחלוקת בין אנשי אקדמיה באזור חיפה לבין המשרד להגנת הסביבה בעניין רמת הסיכון הנשקפת לתושבי מפרץ חיפה מהמפעלים באזור, וכן ממיקומו של מכל האמוניה.

"נאה מאוד שהשר להגנת הסביבה מצטער ושהאחרים אשמים, אבל בינתיים אוכלוסייה לא מועטת נמצאת בסיכון", אמר השבוע פרופסור עמוס נוטע מהטכניון. דבריו של נוטע באים לאחר שבמכתב ששיגר ארדן לחבר הכנסת אופיר פינס, כתב השר כי "מומחי המשרד קראו גם הם את הכתבות המתפרסמות מעת לעת בעיתונות ואת הערכותיהם של אותם 'מומחים' המהלכים אימה על תושבי חיפה".

בראיון שנערך עם פרופ' עמוס נוטע, טען נוטע שהמכל מהווה סכנה גדולה לתושבי מפרץ חיפה ועלול לגרום אסון פתע רב נפגעים, עד כדי כך שכוחות החילוץ וההצלה לא יהיו ערוכים לטיפול בו. בעקבות דבריו של נוטע שלח כאמור יושב ראש השדולה לאיכות הסביבה בכנסת, אופיר פינס, שאילתא לשר להגנת הסביבה גלעד ארדן. בפנייתו ביקש פינס להבין את עמדת המשרד והפעולות שנעשות בעניינו של המכל. 


צילום : פאלש 90

בתשובה שהעביר ארדן לפינס ציין השר שהמשרד אינו מקל ראש בסיכוני התעשייה שבמפרץ חיפה, וכי אנשיו פועלים נמרצות להפחתתם. לדבריו פועל המשרד במספר מישורים: ראשית, חיוב כל העוסק ברעלים באישור רעלים. שנית, המשרד מקיים מערך כוננות מבצעי בכל שעות היממה לטיפול באירועי חומרים מסוכנים. שלישית, במפרץ נערך סקר סיכונים על ידי חברת TNO המתמחה בנושא.

"הסקר אומץ בהתאם להחלטת הממשלה, וכל נושא התכנון, הכולל התייחסות לסיכון מהמפעלים הקיימים או הרחבות של מתקנים, נבחן לאור מסקנות הסקר", כתב השר ארדן. "המשרד להגנת הסביבה מקיים קשר רצוף עם עיריית חיפה במסגרת ועדת חומרים מסוכנים של העירייה".

בעניין שאלתו של חבר הכנסת פינס לגבי ישום דוח שפיר, השיב ארדן שרוב המסקנות אכן יושמו. לגבי אלו שלא יושמו, הטיל השר את האחריות לכך על מוסדות התכנון המקומיים. "לגבי המפעלים, הרוב המכריע של ההמלצות הקשורות להתקנה של אמצעים נלווים או הערכות, בוצע או נמצא בשלבי יישום אחרונים", כתב ארדן. "למעט יישום ההמלצות הנדרשות לקבלת היתרי בנייה כגון הטמנת חוות הגז בקרית אתא והקמת מכל אתילן חדש במסוף הכימיקלים הצפוני, או הקמת מערך חדש לאחסון אמוניה במפעל דשנים, אשר מעוכבות לצערי על ידי מוסדות התכנון המקומיים".

בנוגע להעתקתו של מכל האמוניה כתב ארדן, שהוחלט לקיים בירור מעמיק של הסוגיה. זאת לדבריו, על אף כי בדוח ועדת שפיר צוין שאין כיום מקום נכון יותר למכל האמוניה מאשר מיקומו הנוכחי. "בימים אלו מפרסם המשרד מכרז שיעסוק בבחינה מעמיקה ויסודית של חלופות למערך האמוניה ברמה הארצית בכלל, ומכל האמוניה במפרץ חיפה בפרט", הסביר ארדן.

"החברה שתזכה במכרז תתבקש לבחון מערכתית חלופות למערך היבוא, האחסון, הניפוק והשינוע של האמוניה במפרץ חיפה. בין השאר יצטרך הזוכה לבדוק ניתוח ובניית תחזית של תפקוד נדרש של משק האמוניה בשגרה ובחרום וניתוח של חלופות להפחתת הסיכון לאוכלוסייה. עם סיום העבודה לבחינת החלופות בעוד כשנה, תתקבל ההחלטה על החלופה המועדפת והדרכים ליישומה".

לקריאת הכתבה המלאה לחצ/י כאן >>